אני לא יודעת למה אני זוכרת את זה
זיוה ילין
"אני צוברת זכרונות ומשמרת אותם/קוברת – מטביעה בתוך המים, הזכרונות מעצם טבעם, חמקמקים, מטושטשים, מקוטעים – אישיים וקולקטיביים בו זמנית, ובעיקר מביאים את נקודת המבט של בת המקום, בעיניים של ילדה שגדלה בחינוך המשותף של שנות ה-60, התבגרה ונשארה בו."
"הפרדוקס של לגדול ב"חממה", בחברה סגורה וקשה אך גם תומכת, והמאבק האינסופי לשמור על הפרטיות, הייחוד, ולא להיטמע בזרם הסוחף, המים – כחומר חיים המזין והמחייה – נתפס כאיום, למרות חזותו המפתה הכובשת והשלווה והשקיפות והצלילות, משברי האור המרצדים..., אי אפשר לנשום בו, הוא סוחף, הוא סוער, מעוות ומאיים להטביע"
זיוה ילין
